Bava Batra 194

Kapitel 194

א דאמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום

1 Ferner sagte Rabba, man dürfe eine Weintraube ausdrücken und darüber den Tagessegen sprechen.

ב ואלא למעוטי מפיה ומשוליה והא תני רבי חייא מפיה ומשוליה לא יביא ואם הביא כשר

2 Wollte man sagen, dies schließe [den Wein] an der Mündung und am Boden aus, so lehrte ja R. Ḥija, man dürfe nicht [Wein] von der Mündung und vom Boden darbringen, jedoch sei es gültig, wenn man solchen dargebracht hat.

ג ואלא למעוטי יין כושי בורק היליסטון של מרתף של צמוקים והא תניא בכולן לא יביא ואם הביא כשר

3 Wollte man sagen, dies schließe schwarzen, weißen, süßen, Keller- und Rosinenwein aus, so wird ja gelehrt, man dürfe diese nicht darbringen, jedoch sei es gültig, wenn man sie dargebracht hat.

ד ואלא למעוטי יין קוסס מזוג מגולה ושל שמרים ושריחו רע דתניא בכולן לא יביא ואם הביא פסול

4 Und wollte man sagen, dies schließe kahmigen, verdünnten, offengestandenen, aus Hefe bereiteten und übelriechenden Wein aus, denn es wird gelehrt, man dürfe diese nicht darbringen, und wenn man dargebracht hat, sei es ungültig,

ה למעוטי מאי אי למעוטי קוסס פלוגתא דר' יוחנן ור' יהושע בן לוי היא

5 [so ist zu erwidern:] welcher von diesen ist auszuschließen: sollte kahmiger ausgeschlossen sein, so besteht ja darüber ein Streit zwischen R. Joḥanan und R. Jehošua͑ b. Levi;

ו אי למעוטי מזוג עלויי עלייה דאמר רבי יוסי ברבי חנינא מודים חכמים לר"א בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים

6 sollte verdünnter ausgeschlossen sein, so hat man ihn ja dadurch verbessert, denn R. Jose b. Ḥanina sagte, die Weisen pflichten R. Elie͑zer bei, daß man über den Becher des Tischsegens erst dann den Segen spreche, wenn man das Wasser hineingegossen hat;

ז אי למעוטי מגולה סכנה היא

7 sollte offengestandener ausgeschlossen sein, so ist er ja gefährlich;

ח אי למעוטי של שמרים היכי דמי אי דרמא תלתא ואתא ארבעה חמרא מעליא הוא אי דרמא תלתא ואתא תלתא ופלגא פלוגתא דרבנן ואחרים היא

8 sollte aus Hefe bereiteter ausgeschlossen sein, [so ist zu erwidern:] in welchem Falle: wenn bei einem Aufgusse von drei [Krüglein] vier herauskommen, so ist es ja guter Wein, und wenn bei einem Aufgusse von drei dreieinhalb herauskommen, so besteht ja darüber ein Streit zwischen den Rabbanan und den anderen. –

ט אלא למעוטי שריחו רע ואיבעית אימא לעולם למעוטי מגולה ואע"ג דעברי' במסננת כר' נחמיה אפילו הכי (מלאכי א, ח) הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך

9 Vielmehr, dies schließt übelriechenden aus. Wenn du aber willst, sage ich, dies schließe tatsächlich offengestandenen aus, wenn man ihn nämlich durch einen Seiher laufen ließ, nach R. Neḥemja. Dennoch [heißt es:]bring es doch einmal deinem Statthalter dar, ob er dir gnädig sein oder dir Huld erweisen wird.

י בעא מיניה רב כהנא חמוה דרב משרשיא מרבא חמר חווריין מהו אמר ליה (משלי כג, לא) אל תרא יין כי יתאדם:

10 R. Kahana, der Schwiegervater R. Mešaršejas, fragte Raba: Wie verhält es sich mit weißem Weine? Dieser erwiderte:Sieh nicht nach dem Weine, wie er rötlich schillert.

יא קנקנים בשרון וכו': תאנא פיטסות נאות ומגופרות:

11 KRÜGE IN ŠARON &C. Es wird gelehrt: Halbgebrannte und verpachte Fässer.

יב <big>מתני׳</big> המוכר יין לחבירו והחמיץ אינו חייב באחריותו ואם ידוע שיינו מחמיץ הרי זה מקח טעות ואם אמר לו יין

12 WENN JEMAND SEINEM NÄCHSTEN WEIN VERKAUFT HAT UND ER SAUER WIRD, SO IST ER NICHT HAFTBAR; WIRD ES ABER BEKANNT, DASS SEIN WEIN SAUER WIRD, SO IST DIES EIN AUF EINEM IRRTUM BERUHENDER KAUF.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel